מכשירים כשרים – תקשורת ייעודית לציבור החרדי

תוכן עניינים

טלפון סלולרי כשר

מכשיר סלולרי כשר הוא הכינוי המשמש היום לציון טלפון סלולרי המיועד לשימוש של הציבור החרדי בארץ. המכשירים הכשרים, משמשים את הלקוחות לשיחה בלבד ואינם כוללים אף אחת מהתכונות הקיימות במרבית המכשירים הסלולריים המיועדים לציבור הרחב.

באמצעות מכשיר טלפון סלולרי כשר, לא ניתן להשתמש בפונקציה של אינטרנט סלולרי, לשלוח או לקבל מסרונים (הידועים בשם SMS), לשחק במשחקים שונים, לשלוח הודעה בדואר האלקטרוני או לצלם במצלמה דיגיטלית, שפשוט נעדרת בגרסה הכשרה.

טלפונים סלולריים כשרים קיימים בעיקר במדינת ישראל והפיקוח על השימוש בהם נתון לוועדת הרבנים לענייני תקשורת, בה חברים נציגים מפלגים שונים של היהדות החרדית בארץ. המכשירים הכשרים משווקים היום על ידי כל אחת מחברות הסלולר הקיימות בישראל, הם פשוטים למראה, ניתן לבצע בהם שיחות טלפון ווקי – טוקי וניתן גם לדבר בהם בשבת למספרי חירום במצבי פיקוח נפש.

מכשירי הסלולר הרגילים אינם מתאימים לעדה החרדית

בשנת 2004 החליטו גדולי הרבנים במגזר החרדי לצאת בקריאה לציבור שלהם להימנע משימוש במכשירי הטלפון הסלולרי הקיימים בשוק. לטענת הרבנים, השירותים של תוכן סלולרי הניתנים במקביל לשירותי התקשורת המסורתיים, אינם תואמים לערכי הדת והם בבחינת טומאה.

בנוסף, אסרו הרבנים על פרסום שירותים של תקשורת סלולרית בעיתונות החרדית. עיתוני העדה החרדית "המודיע", "יתד נאמן", "משפחה" והעיתון "בקהילה" נרתמו למאבק ולמרות ההפסד הכספי, נמנעו מפרסום של חברות הסלולר, מכשירים סלולאריים או מבצעים ומסלולי שיחה מפתים במדוריהם.

עם הזמן, הוקמה ועדת רבנים מיוחדת לענייני תקשורת, לצורך ניהול המשא ומתן עם החברות ולצורך בדיקה ואישור של מכשירי הטלפון הניידים החדשים והכשרים. ועדת הרבנים החליטה, כי הטלפון הסלולרי הכשר יאפשר ביצוע של שיחות, יכלול ספר טלפונים ויומן, אך לא יהיו בו חיבור לאינטרנט, אפשרות לשלוח או לקבל מסרונים, אופציה של קבלת או שליחת תמונות והתחברות לכל שירותי התוכן האחרים.

בנוסף לכך הוחלט בוועדה, כי צורתם החיצונית של המכשירים הכשרים תהיה שונה מזו של מכשירי הסלולר הפופולאריים והמתקדמים המיועדים לציבור הכללי. כמו כן, הוקצתה סדרת מספרים כשרים המתחילים בספרות זהות, במטרה לזהות את מי שמשוחח מטלפון סלולרי שאיננו כשר.

בתחילה התנגדו חברות הסלולר לדרישת הרבנים, וחברת מירס הייתה הראשונה שהרימה את הכפפה והחלה להשיק מכשירים סלולאריים כשרים ולמכור אותם לציבור הדתי. דגמי המכשירים הכשרים של חברת מירס שזכו לאישור ועדת הרבנים המיוחדת היו: I90 ,I265  ו-I830. על כל אחד מהמכשירים הסלולאריים הכשרים הוטבעה חותמת כשרות, המאשרת ללקוחות החרדים להשתמש בהם.

שירותי תקשורת ייעודיים לציבור החרדי

לאחר מירס, הצטרפו חברות הסלולר סלקום, פלאפון ולבסוף גם חברת פרטנר שסירבה תחילה, והחלו גם הן למכור מכשירים סלולריים כשרים. ארבע החברות משווקות היום טלפונים כשרים ומסלולי מנויים כמעט זהים המיועדים לציבור החרדי. כדי למנוע שימוש של הציבור החילוני בשירותים אלה, נקבע בחברות השונות, כי במהלך השבת יעמוד תעריף שיחת טלפון יוצאת ממכשיר כשר על כעשרה שקלים חדשים לדקה.

למרות הקמת הוועדה ולמרות ההסכם עם חברות הסלולר, בקרב הציבור החרדי נמתחה ביקורת על שיטת הטלפונים הכשרים. לטענת המתנגדים, את ההגבלות החדשות ניתן לעקוף בקלות, על ידי חיבור הטלפון הסלולארי למחשב באמצעות כבל פשוט והתקנת תוכנה אותה ניתן להוריד בקלות מרשת האינטרנט.