מהי אנטנה סלולרית?
רשת תקשורת סלולרית, מבוססת על שידור וקליטה של גלי רדיו. כאמור, מכשיר הטלפון הסלולרי הוא למעשה משדר רדיו. בניגוד לשימושים שהיו נהוגים בעבר בתקשורת בגלי רדיו, מכשיר הטלפון אינו צריך לשדר ולקלוט תחנות ממרחק רב.
שידור גלי רדיו למרחק גדול דורש אנרגיה רבה, המתבטאת בהספק שידור גבוה. תקשורת בגלי רדיו, אשר נדרשים לעבור מרחק רב דרך תווך האוויר, חשופה להפרעות אטמוספריות שונות העלולות לשבש את הקליטה. בנוסף, עקמומיות כדור הארץ מקשה על ביצוע שידורי רדיו אל מעבר לאופק.
המילה סלולרי נגזרת מהמילה הלועזית "Cellular" שפרושה תאית (מהמילה תא). תקשורת סלולרית קיבלה את הכינוי הזה, משום שהטכנולוגיה שלה עושה שימוש ב"תחנות בסיס" המכסות תא שטח מסוים ומוגדר, כאשר בין התאים קיימת חפיפה מינימלית אשר מבטיחה כיסוי מלא של מרחב גדול.
"תחנות בסיס" הן למעשה נקודות שידור וקליטה המצוידות, כמובן, גם באנטנה. כל תחנה כזו עומדת בקשר עם כל מכשירי הטלפון הסלולרים (הפועלים, כמובן, ברשת אליה היא משתייכת) בתחום האיזור אותו היא מכסה.
כאשר מבוצעת שיחה אל מנוי מסוים, היא מנותבת אל תחנת הבסיס המכסה את תא השטח בו נמצא המכשיר הסלולרי המבוקש באותו זמן. כל התקשורת, אל ומן המכשיר, תבוצע דרך תחנה זו. כאשר המכשיר נע ועובר לאזור כיסוי של תחנת בסיס אחרת – ה"טיפול" בשיחה יועבר אליה.
מה שקרוי בפי הציבור "אנטנות סלולריות" הוא בעצם תחנות בסיס ותחנות ממסר סלולריות, אשר כפי שתואר לעיל, מצוידות באנטנה. הסוגים והגדלים השונים של האנטנות הסלולריות, הפזורות ברחבי השטח, תלויות בסוג התחנה בה מדובר.
פריסת אנטנות סלולריות
בבואה של חברה סלולרית לקבוע סוג, מיקום וצפיפות של תחנות שידור וקליטה, קיימים לנגד עיניה שני שיקולים. על מנת להבטיח כיסוי מושלם, כפי שמנויי הרשת מצפים לקבל, יש להבטיח כי כל נקודה באזור שהרשת מעוניינת לכסות, תימצא בטווח שידור וקליטה שיבטיח תקשורת טובה עם תחנת בסיס.
האזור אותו יכולה אנטנה סלולרית לכסות, מושפע בעיקר מגובהה ביחס לסביבה ומעוצמת השידור שלה.
קיימים סוגי אנטנות רבים – החל ממתקני גישה אשר מצויים לרוב על גגות ומרפסות של בתי מגורים ועד מאנטנות גבוהות אשר אותן ניתן לראות מחוץ לערים. במקרים רבים שכנים מופתעים לגלות אנטנה בדירת הגג בבנין המשותף וכן לאחר הוספת דירות בכח תמ"א 38 – במידה והגג מוצמד לאחת הדירות ניתן להתקין בו אנטנה.
מכיוון שלכל אנטנה סלולרית יש מספר מקסימלי של שיחות בהן היא יכולה לטפל בו זמנית באזורים בהם נמצאים מספר גדול של מנויים, יהיה צורך בפריסה של אנטנות רבות, אפילו שהשטח מכוסה זה מכבר מבחינת טווחי שידור וקליטה מכל נקודה.
תדרי הפעולה של האנטנות הסלולריות
תחום התדרים המוגדר לתקשורת סלולרית הוא 700 עד 2500 מגה הרץ. תחום זה נחשב לתחום הקרינה הבלתי מייננת, דהיינו קרינה אשר אינה גורמת לשינויים במטען החשמלי של אטומים או מולקולות של חומר דרכו היא חודרת. הגבלת התקשורת לתחום תדרים זה, נובעת משיקולי בריאות הציבור, אך עדיין בקרב רבים מאיתנו קיימים חששות מהשפעה ארוכת טווח של חשיפה אל קרינה סלולרית.
לציבור יש יחסי אהבה – שנאה עם האנטנות הסלולריות, שכן מצד אחד כולנו רוצים כיסוי טוב שיאפשר שימוש בטלפונים הסלולרים מכל מקום, אך מן הצד השני איננו מעוניינים בהקמת אנטנות קרוב מדי למקום מגורינו.
עד היום, נערכים מחקרים רבים על השפעתה של הקרינה הבלתי מייננת על רקמות גוף האדם. עד כה נראה כי מלבד חימום הרקמה, חימום אשר לכשעצמו לא גורם נזק כל עוד אינו מוגזם, אין השפעה שלילית על גוף האדם. חוקרים רבים ממשיכים להזהיר כי תיתכנה השפעות ארוכות טווח שלא ניתן לזהות, עד שיעברו מספיק שנים של חשיפה.
